איך לטוס בלואו-קוסט (Low-Cost)?

טיסות הלואו קוסט שינו את חיינו, אם בעבר חשבנו כמה וכמה פעמים האם התקציב שלנו מאפשר לטוס לאירופה – היום טיסה לאירופה תעלה לנו פחות מלנסוע לכנרת (שלא לדבר על אילת). אך בכל זאת, טיסת לואו-קוסט כוללת לא מעט חוקים שכדאי להכיר גם כדי למנוע אי נעימויות וגם כדי למנוע מצבים בהם נצטרך לשלם כי "לא ידענו".

רקע – חברות הלואו קוסט (איזיג׳ט, וויז אייר, ריינאייר הן הבולטות) הן חברות ענקיות. כמה גדולות? הן בעשיריה הפותחת בחברות התעופה הגדולות באירופה כאשר ריינאייר במקום השני, איזיג'ט במקום החמישי ו-וויז במקום התשיעי. לריינאייר יש צי של  370 מטוסים בעוד לאלעל יש בערך 40.
איך הן עושות כסף? בניגוד למה שחושבים זה לא מהקנסות שהם מטילים.
חברות הלואוקוסט מרוויחות כסף מניצול גבוה של המטוסים שלהן ביחד עם העובדה שיש להן יחסית מעט עובדים (לראיינאייר הענקית יש 17,000 עובדים והיא הטיסה 130 מליון איש השנה בעוד לאלעל יש 6000 עובדים והיא הטיסה 4 מליון איש השנה). כמו כן הן פותחות קווים שמדינות (ישראל למשל) מוכנות לסבסד חלק מהם.
אז מה זה אומר? זה אומר שכל עוד נשמעים לכללים שלהן – חברות הלואו-קוסט הן משתלמות.

סוגי המטוסים – איזיג׳ט וגם וויז בחרו במטוסי איירבאס (319, 320) ריינאייר בחרו במטוסי בואינג 737. היתרון הוא שאין כמעט סיכוי שיחליפו לכם את המטוס למטוס אחר עם תצורה ארגון מושבים אחרת. אגב, בשלושת החברות המושבים לא נשענים אחורה, אך עם זאת לטעמי חווית הטיסה לא פחות נוחה ממרווחת מטיסות רגילות.

חברת התעופה ריינאייר
מטוס של חברת התעופה ריינאייר

כבודה – בוויז אייר וריינאייר תיק גב קטן (לא טרולי!), המידות מתעדכנות מפעם לפעם, אבל זה תיק קטן סטנדקטי שיכול להיכנס מתחת למושב. בניגוד למה שחושבים זה לא בשביל לסחוט עוד כסף מהלקוחות, אלא כדי שתהליך ההושבה במקומות יהיה יעיל ומהיר יותר וכך תתאפשר יציאה מוקדמת יותר של המטוס (ככה אין את משחק הטטריס של התאם את הטרולי לתא האחסון העליון במטוס).
באיזיג׳ט המטען חינם כולל גם טרולי (צפוי להשתנות בקרוב).
בדיקה של גודל המטען בכל החברות היא אקראית, או אם נראה שהתיק חורג מהגודל המותר. במקרה כזה יבקשו מכם לשים אותו במתקן המתכת של החברה לראות אם הוא נכנס. כולל כל הגלגלים והרצועות. מי שחורג ישלם קנס וכנראה שיתבקש לשלוח את התיק לתא המטען.
טיפ חשוב – במקום להשתמש בתיקים קשיחים או טרולי עם גלגלים, הרבה יותר קל להשתמש בתיקי בד. כמעט תמיד אפשר לדחוס אותם שייכנסו לתוך מתקן המתכת של חברת התעופה. אני למשל משתמש בתיק גב בנפח 35 ליטר.

כבודה נוספת – בכל החברות אפשר לרכוש מקום לכבודה נוספת. מזוודות בשלל גדלים ומשקלים, עוד טרולי וכו׳. תמיד יותר זול להוסיף אותם במעמד ההזמנה מאשר אחר כך. כמה יותר זול? בריינאייר לדוגמא המחיר מכפיל את עצמו.
בכל החברות אם תגיעו לשדה עם מטען נוסף ותבקשו לשלם עליו, תשלמו אפילו מחיר יקר יותר. אז גם אם יש לכם רק כמה שעות לפני הטיסה עדיף להזמין את המטען הנוסף דרך האינטרנט.

הושבה – זאת נקודה שהרבה מאוד חוששים ממנה ולכן מוותרים על טיסות לואו-קוסט. אם לא אכפת לכם איפה תשבו וליד מי, אז אין צורך לרכוש  מקום הושבה מראש. גם הרבה פעמים אנשים שלא אכפת להם איפה הם ישבו יסכימו להחליף איתכם – למרות שכבר יצא לי לראות אנשים שלא היו מוכנים להחליף. המחיר של ההושבה הבסיסית הוא זול מאוד. אם חשוב לכם לשבת ביחד, אז שווה לשלם את המחיר הנוסף. בראיינאייר מי שטס עם ילדים חייב להזמין מקום עבורם ביחד עם מבוגר אחד לפחות. בכל מקרה, עד היום טסתי עשרות פעמים בלא מעט חברות לואו-קוסט ותמיד ישבתי ביחד עם השותף איתו טסתי, כל מה שצריך לעשות זה צ'ק אין מספיק מוקדם ולשני הכרטיסים (או יותר) יחד.

עליית מוקדמת לטיסת (Priority) – בארץ חברות הלואו-קוסט משתמשות באוטובוסים כדי להגיע למטוס ולא בשרוולים (והטיסות האלה יוצאות מטרמינל אחד). זה אומר שבין אם רכשתם פריוריטי או לא – כולם מגיעים למטוס ביחד. מצד שני אם רכשתם פריוריטי, תוכלו להביא עוד תיק (טרולי) למטוס, שזה בעצם הטיפ הטוב ביותר שתוכלו לקבל מן המאמר הזה. רוצים טרולי? שדרגו לפריוריטי, העלות לא גבוהה מידי וכך תהנו מעלייה מהירה למטוס (יותר באירופה, פחות בארץ) ומטרולי.

הזמנה – דרך האינטרנט. אני יודע שיש סוכנויות בארץ שמאפשרות להזמין דרכן גם כן, אבל אני לא רואה בזה הרבה טעם. שימו לב לאיות של השמות ופרטי הדרכון. כדאי להירשם לאתר כדי שבפעם הבאה כל הפרטים הנכונים כבר יהיו שם כדי למנוע טעויות בזמנה.

צ׳ק אין – עושים דרך האינטרנט או דרך האפליקציה. תעשו הכי מוקדם שאפשר. אם לא הזמנתם הושבה ככה הסיכוי שתשבו יחד יעלה ואם הזמנתם הושבה ככה תגלו אם במקרה הייתה טעות בהזמנה. בארץ רצוי להדפיס את כרטיס הטיסה,. בחו״ל כמעט כל שדות התעופה מאפשרים לעלות עם האפליקציה בלבד. אם לא תעשו צ׳ק אין ותדפיסו תיאלצו להיפרד מסכום מאוד משמעותי בשדה התעופה (שיכול להיות גבוה יותר ממחיר הטיסה).

מתי להגיע לשדה? – בארץ הדלפקים נפתחים 3 שעות לפני הזמן. שימו לב שאם אתם לא מוסרים מטען אתם לא צריכים את הדלפקים בכלל וממשיכים ישר קדימה. בכל מקרה הם נסגרים ארבעים דקות לפני שעת הטיסה.
בחו״ל הדלפקים נפתחים בד״כ שעתיים לפני שעת הטיסה. גם אם תעמדו בתור לדלפק וכרגע הם מקבלים טיסה אחרת, כנראה שלא יקבלו אתכם.

שער העליה למטוס – הוא נסגר חצי שעה לפני ההמראה, ועל הבורדינג פס רשומה שעת הסגירה שלו. אז מה הבעיה אתם שואלים? בין דלפקי החברה ולשער העליה למטוס יש בשדות התעופה באירופה ביקורת דרכונים. גם שם יש תור.
מה שמאוד מקצר את חלון הזמן לעלות למטוס. תגיעו אליו מוקדם ככל האפשר כדי לחסוך אי נעימות.

אפליקציה – לשלושת החברות יש אפליקציה נוחה מאוד דרכה אפשר לנהל את ההזמנה, לעקוב אחרי הטיסה, לראות מה יש בטיסה וכו׳. מומלץ.

בטיסה עצמה – יש דיוטי פרי ויש אוכל וגם שתיה בתשלום. בעיני התמחור של האוכל והשתיה מאוד סביר והמבחר לא רע בכלל. קחו בחשבון שכשר זה לא. אין מולטימדיה, מסך טלוויזיה או עיתונים. מצד שני טאבלט פשוט עם נטפליקס בהחלט עוזר להעביר את הזמן.

במקרה של עיכוב וכו׳ – מהנסיון שלי עם איזיג׳ט וראיינאייר – מקבלים מהם מייל עם פירוט איך לקבל את הפיצוי. בלי התחכמויות, בלי להגיד שלא מגיע או כל דבר אחר. הפיצוי מגיע על איחורים מעל שלוש שעות.

טיסה נעימה!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *