כך המינימליזם גבר על הסופר אגו בעידן הקורונה

החודשים האחרונים שינו לא מעט בהתנהגות שלנו, הן כלפי האחר והן כלפי עצמנו. אנחנו נמצאים יותר בבית, יותר זמן פרטי, יותר השקעה בזמן משפחה. כל הדברים האלה די נעלמו מהרדאר שלנו בשנים האחרונות לצערי. בני-האדם של העשור האחרון מרוכזים עוד ועוד בעצמם והסופר אגו שלהם נחלש, נחלש מאוד – ראיית העולם שלנו הפכה לאגוצנטרית יותר – יותר אני, פחות האחר. יותר רשתות חברתיות, פחות פגישות פרונטליות עם חברים, יותר עבודה, פחות תחביבים.

אבל מתחילת שנת 2020 משהו השתנה, בין אם נודה בכך או לא נכפה עלינו לשנות את אורח החיים שלנו. כולנו נמצאים בסוג מסוים של בידוד מהחברה, אנחנו צורכים פחות, נוסעים פחות, עושים פחות. אך אני לא חושב שיש בכך רק דברים שליליים – אלא גם הרבה דברים חיוביים שיכולים לשנות לטובב את ההדרדרות המוסרית שלנו.

אני, כעובד שכיר בחברה שממשיכה לעבוד כרגיל רואה את זה מכיוון אחר מרוב האוכלוסייה, פחות קשה לי כלכלית – האמת שלהפך, קל לי יותר כלכלית כי כרווק שלא מחזיק בדירה אין לי הרבה הוצאות גם כך. גם את ההוצאות שהיו לי לי כמו קניות, בילויים וטיולים צימצמתי משמעותית. והאמת? זה מרגיש די טוב. מרגיש לי די טוב לא לצאת ולקנות דברים שאני לא באמת צריך. מרגיש לי די טוב לאכול בבית אוכל טעים ואיכותי שעשוי ממרכיבים עשירים ובריאים. מרגיש לי טוב לעשות ספורט בגינה שלי כי עכשיו יש לי הרבה יותר זמן פנוי ולא אכפת לי להשקיע חלק ניכר בו בשיפור הכושר שלי.

אז נכון, נגיף הקורונה הוא אכזרי, מקרי המוות בעולם עולים ועולים ושיעור התחלואה לא יעבור למגמת ירידה בקרוב, אך עם זאת אפשר לקחת מהתקופה הזאת שלל דברים חיוביים שיכולים לשפר את חיינו לאחר שהנגיף יחלוף מחיינו. אני בטוח שמשפחות רבות הידקו את הקשר בין בני המשפחה, התחילו לדבר, לתקשר, לשחק, לבשל ולעשות דברים שדי שחכנו לעשות בשנים האחרונות עם המירוץ להצלחה האישית שכולנו נמצאים בו כך או אחרת.

תעלות ונציה
תעלות ונציה מעולם לא היו נקיות כל-כך. צילום: Andrea Pattaro/AFP via Getty Images

המינימליזם שנכפה עלינו יכול להראות לנו שלא חייבים להשיג את הכל כאן ועכשיו, לא חייבים לקנות לילד את הצעצוע הכי חדש ולא חייבים לקנות את הג'קט מהקולקציה החדשה בחנות בשבוע שבוא נפתחה המכירה. אני בטוח שחודשים האחרונים יגרמו לשינוי מחשבתי בקרב האוכלוסיה. הן מבחינת המכה הכלכלית שרוב הציבור חטף לפנים ללא שום התאה והן לאור הבידוד הכפוי אליו נקלענו כסערה ביום בהיר. בעידן הפוסט קורונה יתכן מאוד שאנשים יחשבו כמה פעמים לפי שיזמינו חופשה בחו"ל גם אם המחיר יהיה אטרקטיבי מאוד בניגוד לשנים הקודמות בהם אנשים טסו לחו"ל כמה 3 ו-4 פעמים בשנה וגם אם מדובר בחופשה לסופ"ש בלבד.

בפן הכלכלי, יתכן מאוד שאנשים יבינו שהמינוף המוגזם שהיה נהוג בשנים האחרונות בקרב חלק גדול מהאוכלוסיה הוא שגוי ויכול להשפיע לרעה על המוכנות הפיננסית שלהם בעת כניסה למשבר לא צפוי שאכן קורה כל מספר שנים. מתן ההלואות ששיגשג בשנים האחרונות הן לצורכי פנאי ורמת חיים גבוהה יותר ילכו ויצטמצמו כי התובנה של ביסוס כלכלי בלי תלות בבנקים וחברות אשראי חוץ בנקאי תחלחל בתודעה עוד ועוד.

כבר ניתן לראות את ההשפעות של המינימליזם הגלובאלי ושל חוסר האקטיביות של בני האדם על הסביבה וכדור הארץ. הנחלים נקיים יותר, חיות הבר מרשות לעצמן לצאת מהמסתור, הדגה בין משגשגת והאוויר נקי יותר (האמת שלא בדקתי את זה במחקרים ואולי זאת פשוט ההרגשה שלי כשאני לוקח כמה נשימות עמוקות בשעות הבוקר המוקדמות). כך שעם כל הצער והסטרס איתו אנחנו צריכים להתמודד בעידן הקורונה יש לא מעט צדדים חיוביים שכדאי שנתרכז בהם כדי שהתקופה הזאת תחלוף בקלות יותר – ומי יודע? אולי בסופו של דבר נלמד דבר או שניים או התנהלות נכונה יותר ומוסרית כליפנו, כלפי האנשים הקרובים אלינו וכלפי הסביבה שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *