למה אנחנו אוהבים לעשות דברים קלים ושונאים לעשות דברים קשים?

למי מאיתנו לא יצא לאחרונה לקום מהמיטה או מהספה ולחשוב לעצמנו – "וואו כמה זמן בזבזתי על הטלוויזיה/פלאפון/משחק הזה, יכולתי לנצל את הזמן הזה הרבה יותר טוב". הרי רובנו נעדיף לגלול עוד קצת בפייסבוק במקום לקרוא ספר, או לשחק עוד משחק מחשב במקום ללמוד למבחן. אבל למה זה עושה לנו רע? למה אנחנו מעדיפים לעשות X אבל בסופו של דבר עושים את Y. כי Y קל יותר, כי Y לא מצריך מאיתנו לחשוב יותר מידי או להשקיע מאמץ מיותר. גם לי יש את הבעיה הזאת, ניקח לדוגמא מבחן באוניברסיטה שאני ידוע שאצטרך ללמוד אליו הרבה יחסית ומתכנן בראש ללמוד 'קצת' כל יום למשך מספר שבועות ואז אבוא מוכן יותר ואפציץ במבחן. מה קורה בפועל? 3 ימין לפני אני מתיישב מול המחשב או הספר ומתחיל ללמוד שעות על גבי שעות ולרוב לא מצליח לסיים את החומר.

אני בטוח שאני לא לבד, יותר מכך – אני בטוח שרובנו כאלה. אלה שמצליחים "לנצח" את זה מבחינתי הם ווינרים גדולים שמצליחים כך או אחרת בחייהם. לפעמים שאני נוסע בבוקר לעבודה אני מסתכל הצידה על שביל ההליכה השכונתי ורואה את האנשים שמתחילים לרוץ ב-6 בבוקר. אלה בדיוק האנשים האלה, מי שפיצחו את השיטה ומעדיפים לעשות דברים קצת יותר מורכבים ומועילים ולהרגיש טוב יותר עם עצמם.

אז למה זה קורה? על פי לא מעט מחקרים שקראתי אחת הסיבות המובילות אותנו למצב הזה היא דופמין.

מתוך ויקיפדיה:

דופמין הוא תרכובת אורגנית ממשפחות הקטכולאמינים והפנתילאמינים. הדופמין מתפקד גם כהורמון וגם כמוליך עצבי וממלא מספר תפקידים חשובים במוח ובגוף. הדופמין פועל הן במערכת העצבים המרכזית והן במערכת העצבים ההיקפית והוא אחד החומרים המשתתפים במהלך הסינתזה של אפינפרין ונוראפינפרין.

אז איך דופמין קשור למה שכתבתי עליו תחילת הפוסט? האמת שזה די פשוט. כל הדוגמאות לפעולות שהזכרתי שקל לנו לבצע משחררות דופמין במוח שלנו – מנגד, כל המשימות הקשות יותר לא משחררות דופמין או משחררות קצת ממנו. נגיד ושיחקתי משחק כיפי במחשב – דופמין "השתחרר" במוח. למדתי למבחן? לא "השתחרר" דופמין במוח.

להלן סרטון שמתאר את מה שכתבתי עליו ונותן דוגמאות טובות כדי להבין את תרכובת הדופמין טוב יותר:

דופמין הוא אחד הנושאים הראשונים שלומדים בתואר בפסיכולוגיה, וזה לא סתם, דופמין היא אחת התרכובות החשובות ביותר מכיוון שהיא קשורה ישירות ללמידה, קשב וגם למלחמה הסמים. התמכרויות רבות לסמים קשורות ישירות לשחרור הדופמין שהסם גורם לו.

איך המידע הזה יכול להועיל לנו? אני אתן את הדוגמא שלי. כפי שכתבתי אני בעייתי מאוד ואוהב לעשות דברים קלים על פני דברים קשים. לכן – בדומה לנאמר בסרטון – הגבלתי את הפעילויות שמגבירות את שחרור הדופמין במוח והגדלתי את הפעילויות הקשות יותר והמועילות יותר שאינן משחררות דופמין. בפרקטיקה, הפסקתי לשחק במחשב, מחקתי אפליקציות לא נחוצות בפלאפון (כן, גם פייסבוק) ומנגד נתתי לעצמי משימות – לקרוא ספרים, ללמוד נושאים שונים, לעשות כושר כל יום. בסופו של דבר המטרה של כולנו היא שקריאת ספר או יציאה לריצה תגרום לנו לתחושה דומה לגחיחה ברשת חברתית או משחק במחשב. ואפשר לעשות את זה.

חשוב לי להזכיר שאיני איש מקצוע וכל הנכתב כאן הוא ממחקר אישי שלי באינטרנט, אין לקחת שום דוגמא או הערה שהעליתי כאן כהמלצה לנקיטת פעולה. ממליץ לכל אחד לעשות חושבים עם עצמו ולעשות את הדברים שיגרמו לו להשתפר, ללמוד ולהתפתח בצורה הנכונה והטובה ביותר.

בהצלחה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *