פקקים פקקים ועוד פקקים – ישראל מול העולם

בעיני, פקקי תנועה בכבישי הארץ הולכים לתפוס את כותרות העיתונים בשנים הבאות (לא שעכשיו אין כותרות כן?). העניין הזה הולך להחמיר ולהחמיר ככל שהזמן עובר. עוד מכוניות עולות על הכביש. עוד נהגים מתוסכלים.

את הפוסט הזה אקדיש דווקא להשוואה מול העולם. האם גם בארצות המפותחות בעולם הכבישים פקוקים ברמה כזאת? ומה קורה באסיה? או באפריקה? בואו נגלה.

להלן דירוג הערים הפקוקות ביותר בעולם, תל אביב שלנו במקום מכובד מאוד ברשימה (19!):

דירוג הפקקים בעולם

ומה קורה באסיה בלבד? תל-אביב היא העיר השישית הכי פקוקה באסיה:

*דירוג הערים הפקוקות בעולם מתוך אתר Tomtom.com

אז כן, זה מדהים איך המדינה הקטנה שלנו תמיד מסתבכת במקומות הראשונים בדירוגים הפחות מחמיאים אבל זו תהיה טעות לחשוב שמדובר בבעיה מקומית שלנו. מדובר בבעיה גלובלית שהולכת ומתעצמת משנה לשנה. בין השנים 1990 ל-1999 נמכרו כ-40 מליון מכוניות חדשות בעולם. כמה נמכרו השנה? 80 מליון. בשנה אחת. כן כן, ואנחנו רק בנובמבר. הנתון הזה מדהים אותי ויכול להמחיש כמה הבעיה הזאת חמורה וגדלה. 

בעיית התחבורה גורמת לבעיות קשות בפריון העבודה – דבר שפוגע כלכלית בכל מדינות העולם. ארה"ב לדוגמה, הפסידה כ-87 מליארד דולר בגלל פקקי התנועה ב-2018. כמה ישראל הפסידה? למעלה מעשרה מליארד דולר. הפגיעה הפריון העבודה כתוצאה מהפקקים נובעת משום שכוח העבודה במדינה מפסיד זמן יקר בזמן העמידה בפקק.

בואו ניקח לדוגמה עובד ממוצע במשק שעובד בתל אביב וגר בנתניה. שעות העבודה שלו הן מ-8 בבוקר עד 17:30 בערב והוא עובד חמישה ימים בשבוע. נסיעה ביום שבת ממרכז נתניה למרכז תל אביב תיקח כשלושים דקות נסיעה מקסימום דרך כביש החוף. בשעות היציאה והחזרה של העובד שלנו הוא יצטרך לנסוע במשך שעה ויותר. זאת אומרת שביום אחד הוא יבלה על הכביש יותר משעתיים בזמן שללא פקקים הנסיעה אורכת שעה בלבד. בחישוב מהיר, במשך שבוע הוא יבלה על הכביש למעלה מעשר שעות ובחודש 40 שעות. קצת פחות מיומיים שלמים. 40 שעות!

ושוב – הבעיה היא לא בישראל בלבד. אם נהגו על הכביש בבוגוטה (קולומביה), מוסקבה (רוסיה) מומבאי (הודו) ועוד הרים נוספות כנראה שתבלו אף יותר זמן על הכביש. אז מה בכל זאת ניתן לעשות? אילו פתרונות עזרו לערים שונות בעולם להפחית את עומסי התנועה? הנה כמה דוגמאות:

סטוקהולם – גביית תשלום עבור כניסה לעיר בשעות העומס

העיר הגדולה ביותר בשבדיה הלכה על פתרון שעורר לא מעט מחלוקות. כל נוסע שירצה להיכנס לעיר עם רכב פרטי בין השעות שש וחצי בבוקר לשש וחצי בערב יצטרך לשלם. במהלך השנתיים הראשונות ירדה כמות התנועה בעיר ב-25% וסך הכל ירדו מהכביש ברחבי העיר כמיליון רכבים. מרשים.

ברצלונה – פיקוח ממוחשב על עומסי התנועה בעיר

אחת מהערים התיירותיות ביותר בעולם הבינה כבר מזמן שעומסי התנועה זאת בעיה גדולה, לכן הוקמה מערכת ממוחשבת הכוללת מצלמות משוכללות וטכנולוגיה מבוססת WIFI ברחבי העיר כשהמטרה היחידה היא שינוי תדירות הרמזורים בכבישים בהתאם לעומסי התנועה. היום ישנן לא מעט חברות ישראליות העוסקות בהפעלה חכמה של רמזורים וכבר בוצעו מספר פילוטים מוצלחים ברחבי הארץ.

לונדון – תחבורה חכמה בכף היד

וויז? תתקדמו בבקשה. עיריית לונדון עודדה יזמים פרטיים לפתח אפליקציות מתקדמות שבעזרתן תוכל לתכנן את הדרך שלך בלונדון בצורה חכמה יותר. הייחודיות היא שימוש במספר סוגי תחבורה ולא רק במכוניות. תוכלו להיעזר ברכבת התחתית, באופניים, במסלולי הליכה נוחים, באוטובוסים המפורסמים ו'טקסי ריבר' על נהר התמזה המפורסם.

ומה עם ישראל אתם שואלים? אז בונים את הרכבת הקלה בגוש דן, מנסים להוסיף קווי אוטובוס ושר התחבורה החדש סמוטריץ' הוציא לפועל את "נתיב פלוס" שבינתיים לא ממש מצליח להוריד את כמות הפקקים, אולי להפך. איך שזה נראה כרגע, אין בישראל פתרונות משמעותיים לעומסי התנועה בכבישי ישראל.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *