קצת על ביבי, פוליטיקה ואנגלה מרקל

שנת 2020 היא שנה מיוחדת, היא שנה של שינוי ושנה שאנחנו כחברה חווים קשיים שאף אחד מאיתנו לא תיאר שנחווה כמותם. בתוך כל הטירוף שמתחולל בעולמנו – קרתה גם היסטוריה פוליטית. שלוש בחירות רצופות ללא הכרעה ברורה. טירוף לכל הדעות. אבל הנה זה נגמר עם איחוד שהרבה מאוד הרימו לגביו גבה. אני אישית שמח מאוד על האיחוד גם כי אני חושב שנשבר לעם הזה מנושא הבחירות ובכללי מבעלי השררה וגם מכיוון שאני חושב שבני גנץ וחבורתנו יכולים לאזן טיפה את הליכודניקים.

חשוב לי לציין שבבחירות האחרונות לא הצבעתי מהסיבה הפשוטה – לא היה לי למי. חיפשתי, ניסיתי, קראתי, חקרתי -אבל לאף פוליטיקאי לא באמת הגיע הקול שלי לא שאני משהו מיוחד כן? אני פשוט גורס שצריך להצביע למישהו שאתה באמת מאמין בו.
אבל לא כל כך רציתי לכתוב את הפוסט הזה, את הפוסט הזה אני כותב לאחר שנתקלתי בפייסבוק בפוסט של נתנאל אזולאי על אנגלה מרקל – הפוסט מצורך במלואו בהמשך העמוד. הפוסט הזה מסביר היטב איך נראית מנהיגות אמיתית בעיני. כמובן שלא בדקתי לעומק האם כל הפרטים מדויקים אך מהיכרותי הקצרה אכן מדובר במנהיגה מכובדת שטובת העם חשובה לה מאשר טובתה האישית.

תקופת הקורונה הביאה אותנו למצב שכל יום בערב ביבי נואם לנו עד כמה המדינה במצב טוב, עד כמה הוא טוב, עד כמה העולם חושב שהוא טוב. ככה יום אחרי יום. מספירה לא מאוד מדויקת הוא נאם בחודשיים האחרונים כ-15 פעמים ביותר משעתיים של זמן אוויר בפריים טיים. כמה זמן הוא נתן לעיתונאים לענות לשאלות? לא נתן. אפילו פעם אחת ביבי לא כינס מסיבת עיתונאים וענה בישירות על השאלות שלהם. אותי הנתון הזה מדהים. איך יכול להיות שראש ממשלה במדינה דמקורטית נואם כל-כך הרבה פעמים בתקופה כל-כך קשה לעם ישראל ולא חושב שהוא צריך לענות אפילו לשאלה אחת של עיתונאים?

הפוסט הזה לא נועד לבקר את התנהלות הממשלה בתקופת הקורונה כי אני באמת חושב שביחס לשאר מדינות העולם אנחנו במצב יחסית טוב ואם הדברים ימשכו כך תוך מספר שבועות אנחנו יכולים לחזור לסוג כלשהו של שגרה. כמו כן אני גם לא בא להאדיר את ההתנהלות של ממשלת גרמניה בתקופת הקורונה וחושב שיש הרבה דברים שהם טעו בהם אם הם הצליחו להביא את עצמם למצב שהם נמצאים בחמשת המדינות בעלת מספר הנדבקים הגבוה ביותר.

אבל מבחינתי, הכל מתגמד, לאחר שתקראו את הפוסט של נתנאל אני חושב שתבינו את כוונתי. כמה המדינה שלנו צריכה מנהיג ראוי שחושב עלינו יותר מאשר על עצמו. שלא מתקשר למוכר פלאפל שבכה מול המצלמות יום קודם מכיוון שאין לו אוכל להביא הביתה ומדבר בזחיחות ומבט של "אני אטפל בזה, אל תדאג" אבל בפועל להמשיך ולא לדאוג לאוכלוסיות שלמות במדינה שצריכות עזרה בדחיפות. הלוואי ויגיע היום שבו גם אנחנו נזכה למנהיג נקי כפיים שבאמת פועל למען העם.

לאורך התקופה הזו אני עוקב בדריכות אחר נאומיה של מרקל לאומה.
גרמניה הצליחה להוריד את מקדם ההדבקה ל0.7, לשטח את העקומה…

Posted by Netanel Azulay on Sunday, April 19, 2020

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *