שנה קשה עוברת על כוחותינו ללא ספק, עליות ומורדות. הרבה מאוד משקיעים הפסידו הרבה כסף בחודש מרץ וחששו לחזור לשוק – ואז פספסו את העלייה המטאורית של השוק בהובלת מניות הטכנולוגיה האמריקאיות. זה מבאס ללא ספק, אבל יש גם שנים כאלה, לכן צריך להיות תמיד עם יד על הדופק. אם אתה משקיע לטווח-ארוך, פשוט לא לגעת בכסף! אם אתה משקיע לטווח קצר-בינוני כדאי שתהיה חד מאוד וערני לנעשה בשוק המניות אחרת תאבד את כספך.
אבל לא על כך אני רוצה לכתוב בפוסט הזה – שוק המניות הישראלי.
השוק שלנו נחשב תמיד לשוק חזק ויציב, גם במפולות הכי גדולות של הבורסה האמריקאית השוק הישראלי החזיק עצמו חזק ולא ירד לנמוכים של האמריקאים. אז מה קורה הפעם? למה אנחנו מפגרים מאחור? איך אנחנו לא משתתפים במסיבה של הנאסד”ק?
יש לכך מספר הסברים:
- המצב בארץ לא טוב. הקורונה לא משחררת והנה אנחנו בסגר שני שאם אתם שואלים אותי, לא יהיה האחרון. הקורונה פגעה קשות בכלכלה הישראלית ובמיוחד בעצמאים ובשכבות החלשות.
- אין כאן מניות טכנולוגיה, מדד המעו”ף מורכב ברובו ממניות ערך, נדל”ן וקמעונאות.
- הרבה מוסדיים הודיעו שהם מעבירים כספים למניות בחו”ל בגלל חוסר הנזילות והאטרקטיביות בשוק הישראלי.
- בנק ישראל לא תמך בשוק המניות והאג”חים בדומה לתמיכה המאסיבית של הפדרל ריזרב בשוק האמריקאי.
בשורה התחתונה, השוק בארץ נשאר מאחור. אבל אנחנו כמשקיעים שמחפשים הזדמנויות לא צריכים לרוץ דווקא לנאסד”ק אחרי שהשיג השנה תשואה באמת מטורפת אלא לחשוב, לבדוק ולמצוא את האלטרנטיבות העדיפות. בנוגע לשוק המניות האמריקאי ובמיוחד מניות הטכנולוגיה – אני די פסימי לתקופה הזמן הקרובה, המניות עלו שם יתר על המידה ולדעתי הגיעו למצב שהן נסחרות בשווים הזויים. אנחנו מתחילים לראות שם ירידות בשבועות האחרונים ויתכן מאוד וזה התיקון שחיכינו לו. אפל לדוגמא השילה כבר 22% מהשיא בתוך 12 ימי מסחר בלבד (ומחקה 500 טריליון דולר מהשווי שלה) אין ספק שהשוק האמריקאי חזק אבל בתקופה הזאת אני לא רואה שם הזדמנות השקעה.
מנגד, דווקא אצלנו אני רואה הזדמנות במדד ת”א 35 ובכלל בת”א 125. הרבה מניות כאן נסחרות במחירים נוחים עקב המשבר הכלכלי שהקורונה הביאה עלינו. הבנקים לדוגמא נסחרים במחירים אטרקטיביים מאוד כאשר מדד הבנקים ירד בשנה האחרונה כ-35%!
אצטט כאן את בנק ההשקעות Jefferies:
Research by Jefferies shows how cheap the Israeli stock market is- with 9.3x P/E, 0.93x P/B and 10% risk premium- and the micro caps are just dirt cheap
The pricing and the new peace accords should make for some good years aheadJefferies seems very bullish on Israel stock market. The bottom line is that, while the economy appears to be laboring under some mild deflation, the equity risk premium seems very high for such an enormous sea change in the Middle East political landscape
למרות שאני לא נוטה לשמוע להמלצות של אנליסטים ובנקי השקעות, עם האמירה הזאת של ג’פריס אני מאוד מסכים. אמנם המצב במדינה לא מזהיר ואני יכול לכתוב פוסט ארוך מאוד המונה את הבעיות הפוליטיות, כלכליות ופוליטיות במדינה. אך עם זאת צריך לזכור שאת השוק זה לא מעניין. המשקיעים רוצים לראות צמיחה, פוטנציאל וחברות עם עוצמה כלכלית. ובארץ יש לנו את זה. חשוב לציין גם את הנושא המדיני, הסכמי הנורמליזציה שנחתמו טובים מאוד לכלכלה ולהייפ סביב השוק הישראלי וחתימה של הסכם עם סעודיה יכולה להקפיץ כאן את השוק.
יו”ר מיטב ד”ש צבי סטפק (אני אישית מעריך את האיש מאוד) טוען בראיון לביזפורטל שבארץ הסקטור הפיננסי, בנקים וחברות ביטוח, נסחר במחירים זולים והוא השקעה מעניינת לטווח ארוך. בוול סטריט, לעומת זאת, הוא מסמן את הסקטורים המסורתיים דווקא – מזון, תחבורה ועוד.
גם התהליך שמתרחש בשבועות האחרונים בשוק האמריקאי יכול לסמן לנו שבתקופה הקרובה ההייפ הולך לעבור למניות ערך, פיננסים, אנרגיה וביוטכנולגיה. בעולמות האלה, השוק הישראלי חזק – או אפילו מצטיין. אנחנו אמנם קצת אחרי העולם במניות טכנולוגיה (רובן בוחרות להנפיק ישר בוול סטריט) אך אם כיוון המשקיעים בעולם יעבור לסקטורים האחרים אנחנו יכולים לראות כאן עליות יפות מאוד.
אסכם ואכתוב שלמרות ששוק ההון הישראלי עובר שנה קשה, אין זה אומר שצריך לברוח ממנו – להפך, צריך לזהות הזדמנויות ולהיכנס אליו כהשקעה ארוכת טווח. אני אישית נכנסתי לפוזיציה גדולה בממד הבנקים בפרט ולקרן נאמנות של ת”א 125 כהשקעה ארוכה טווח.
**אין באמור המלצה להשקעה, הכותב הינו משקיע חובב ואינו בעל רישיון ליעוץ השקעות.**
