אתם שומעים הרבה שהדרך הכי נכונה להשקיע במניות היא לטווח ארוך ועם מינימום פעולות. זה נכון, וגם אני כותב זאת לא פעם בבלוג. אך עם זאת, צריך לדעת מתי כן צריך למכור את המניה. גם כדי למנוע הפסדים וגם כדי לממש רווחים בזמן.
זה נכון שאין כאן שחור או לבן. אך כל עוד אנחנו לומדים את החברות בהן אנחנו משקיעים, מכירים את הפעילות שלהן ואת האנשים שמנהלים אותן – יש כאן תמרורי אזהרה שאנחנו חייבים להכיר ולפעול לפיהם.
סיבה ראשונה – האטה בצמיחה
הנתון הכי חשוב בחברה שאני משקיע בה, הוא שיעור הצמיחה בהכנסות/בלקוחות/ברווח גולמי. שיעור הצמיחה צריך לעלות באופן קבוע ולהישאר מעל הממוצע. ברגע שיש האטה או עצירה בצמיחת החברה באחד מהנתונים ללא סיבה הגיונית (מיתון או קורונה לדוגמה) – יש כאן דגל אדום. יש לעקוב לאורך מספר רבעונים ולא להסיק מסקנות מהר מידי כי ישנם לא מעט מקרים שבהם החברות כן מצליחות להשתפר ולהמשיך ולצמוח לאחר תקופות קשות.
דוגמה – אינטל איבדה נתחי שוק יקרים ל-NVIDIA ו-AMD ולא הצליחה לחזור לתלם עד היום.
שתי המתחרות ממשיכות לנצח בחדשנות ולייצר טכנולוגיות מתקדמות יותר שבסופו של דבר מושכות אליהם את הלקוחות מאינטל.
סיבה שנייה – שינוי בהנהלה
ישנן חברות ששינוי מהותי בהרכב ההנהלה שלהן יכול לפגוע בביצועי החברה בפועל או בהערכת השווי של החברה בשוק. לרוב זה יתבטא באופן מובהק ברגע שהמנהל יעזוב את תפקידו ונוכל לראות זאת על גרף המחירים. מעקב אחרי שיחות משקיעים יכול להועיל לנו מאוד בהיכרות עם צוות ההנהלה החדש ובהבנה של התוכניות החדשות שלהם לחברה ולעתידה. חשוב להדגיש שזה לא אבסולוטי, שינויים בהנהלה יכולים להיות גם חיוביים מאוד עבור החברה.
דוגמה – עזיבת המנכ"ל של חברת מיטרוניקס. מועד העזיבה היה נובמבר 2021.
סיבה שלישית – מתחרים חדשים
מתחרים יכולים להועיל להרבה חברות, אך גם לחסל את חלקן. מתחרה שמחקה את המוצר של חברה שאתה מושקע בה (תופעה מוכרת בביג-טק) יכולה לגרום מהר מאוד להפסקה מוחלטת בצמיחה, ולסיום דרכו של המוצר.
דוגמה – סנאפ מול אינסטגרם ופיצ'ר ה-STORY. פייסבוק (מטא כיום) פשוט העתיקה את הקונספט של הוידאו הקצר שנמחק טואומטית מהסנטפ ולמעשה העבירה אליה את הדור הצעיר שהתאהב בפיצ'ר המצליח. המניה של סנאפ אמנם עלתה מאז לשיאים חדשים אבל לא מהסיבות הנכונות. העליה קרתה בשל ההרחבה הכמותית של הפד והעליה המטאורית במניות הצמיחה שקרתה כאמור ללא סיבה כלכלית מוצדקת. היום המניה נסחרת במחיר נמוך ה-60% משווי ההנפקה שלה הוול-סטריט.
סיבה רביעית – פגיעה בחפיר הכלכלי
מעריצי וורן באפט יודעים כמה המונח הזה משמעותי. המשקיע האגדי כתב: "המפתח להשקעה הוא קביעת היתרון התחרותי של כל חברה נתונה, ומעל הכול, יציבותו של היתרון הזה". הוא זה שטבע את המושג "החפיר הכלכלי" – כמו טירות שהגנו על עצמן מפני צבאות זרים על-ידי חפיר מים, כך גם חברות שישכילו לפתח "חפיר כלכלי" בדמותם של יתרונות תחרותיים, יצליחו לנצח את המתחרים. חפיר רחב בחברה שאנחנו מושקעים בה הוא מהותי להצלחת החברה לטווח ארוך, אך התהליכים היום מהירים יותר וחדים יותר. לכן גם חפיר רחב מאוד יכול להיחלש תוך זמן קצר. חברה שלא תצליח לחדש ולעמוד הקצב של השינויים הטכנולוגיים תמצא את עצמה מתקשה מאוד לייצר ערך למחזיקי המניות שלה.
דוגמה – חברת General Electric נוסדה בשלהי המאה ה-19 על ידי תומאס אדיסון ועברה מספר שינויים במאה השנים האחרונות בהתאם לשינויים בכלכלה האמריקאית. היא הפכה למובילה בייצור מכשירי חשמל, מנועים למטוסים וטורבינות כח. היא הצליחה לייצר לעצמה חפיר כלכלי במגוון רחב של תחומים ואפילו הגיעה לתואר הנכסף של החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בארה"ב לתקופה. עם זאת, מהמשבר הפיננסי ב-2008 היא לא הצליחה לחזור לעצמה ולייצר יתרון תחרותי על עשרות מתחרות איכותיות שהציגו טכנולוגיה משופרת ומשבשת ש-GE פשוט לא הצליחה לייצר.
סיבה חמישית – גרף מחיר דובי
במידה ולא הצלחתם למצוא סיבה לכך שהשוק מעניש את המניה והיא לא מפסיקה לרדת – כנראה שאתם מפספסים משהו. כאן העצה שלי היא פשוט לא להילחם בשוק. אמנם אנחנו חשופים להמון מידע על החברות בהן אנחנו משקיעים, אבל לא לכולו.
פתרונות? הגדרת סטופ-לוס או הקטנת האחזקה כדי למזער הפסדים.
תוספת קצרה לסיום – מתי לא למכור מניה?
כשהמחיר עולה! פסיכולוגית משקיעים נוטים לממש רווחים כאשר מחיר מניה עולה הרבה אך צריך להבין שכל עוד אין פגיעה או האטה בתפקוד החברה, אין שום סיבה למכור.
