טוב אז בפוסט הקודם על נגיף הקורונה  הבאתי את דאגתי מהשינוי בסדר העולמי ומהתפשטות הנרחבת של הנגיף. בפוסט הזה אגע בפן הכלכלי של העניין ואנסה לתת לכם טיפים אישיים (לא המלצה לפעולות!) להתנהלות כלכלית נכונה יותר בימים הקשים שעוברים עלינו.

שוק ההון

קודם כל להירגע ולנשום עמוק, אלו ימים לא קלים – אפשר להגיד גם גרועים לאנשים ששמו את כספם בבורסות בעולם. האינסטינקט הראשון כשאנחנו רואים שהמניות שלנו צונחות בעשרות אחוזים מידי יום הוא למכור. לפעמים זהו גם המעשה הנכון והוא יחסוך לנו כסף. אך בראייה ארוכת טווח זאת טעות. זאת תמיד הייתה טעות. בהסתכלות אחורה, אחורה אחורה, ניתן לראות ששוק ההון נמצא במגמת עלייה תמידית. ככה זה עובד – האוכלוסייה גדלה, הכלכלה צומחת, חברות מרוויחות יותר ושוק ההון עולה. אז נכון שנגיף הקורונה זה דבר שעוד לא קרה בימנו אנו והדבר שהמשקיעים שונאים יותר מהכל הוא חוסר וודאות – אבל עדין, למשקיעים לטווח ארוך אני לא חושב שהצעד החכם הוא למכור את התיק. דבר שכן הייתי עושה, זה מצמצם אחזקה עד כמה שניתן. נגיד ותיכננתם להיכנס בתקופה הזאת בסכום גדול של כסף ואתם בטוחים שתתפסו את המניות במחיר זול, זה נטו הימור – ואני נגד זה. אתם לא תדעו כמה המניה יכולה לרדת. חברות תעופה או תיירות למשל יכולות לפשוט את הרגל ואתם תאבדו את כל כספכם. לכן אני ממליץ לכם לא להיות פזיזים ולמכור את התיק, אפשר לרדד אותו בצורה חכמה ומנגד – למי שרוצה להיכנס, תיכנסו למניות חזקות של חברות שמרוויחות ויושבות על רזרבות גדולות. לדוגמא, מעצמות טכנולוגיה כמו אפל או מיקרוסופט, או מעצמות קמעונאות כמו אמאזון או קוסטקו.

פנסיה, גמל והשתלמות

בפסקה הקודמת דיברתי על משקיעים בשוק ההון ועל הימים הגרועים שהם עוברים, אבל האמת היא שכולנו מושקעים בשוק ההון – גם אם אנחנו רוצים וגם אם לא. כל כספי הפנסיה, גמל והשתלמות שלנו מושקעים שם. אמנם יש מספר מסלולים וחלקנו מושקעים באג”ח ממשלתי שנחשב בטוח יותר מאג”ח קונצרני או מניות – אבל עדין, אנחנו מושקעים. הכסף שלנו מושקע בחברות או מדינות בעולם ולא נמצא אצלנו ביד. אז על פי הדיווחים האחרונים הקופות נחתכו בעשרות אחוזים (תלוי מסלול כמובן), דבר שיכול להשפיע רבות על העתיד שלנו ועל תיכנונים עתידיים שהיו לנו. האם יש לנו מה לעשות? דבר אחד. לא להוציא את הכסף. כמו בפסקה הקודמת, הרבה אנשים נוטים להתקשר ולבקש את הכסף שלהם אחרי שהוא כבר נחתך ב-10 או 20 אחוזים וזה חבל. בעשור האחרון נהנינו מתשואות מדהימות על הכסף שלנו וכנראה שנמשיך להרוויח גם בעתיד. לכן איני חושב שהדבר החכם לעשות הוא להוציא את הכסף או לשנות למסלול השקעה אחר (אלא אם כן תיכננתם לעשות זאת ללא קשר למפולת).

מינימליזם

תורים בסופרים, עליות של אלפי אחוזים במכירות של נייר טואלט או אלכוג’ל – ההיסטריה והפניקה גורמות לנו לקנות והרבה. אני לא אומר שלאגור מזון וציוד זה דבר רעה, יש בזה הרבה הגיון. אבל לא צריך להשתגע. צריך לקנות את מה שצריך. עזבו את זה שאני די בטוח שלא יסגרו כאן את רשתות הקמעונאות ושתוכלו לקנות מצרכים גם בימי ההסגר. אבל גם אם לא, תקנו את מה שאתם צריכים. אנחנו לפני תקופה כלכלית לא פשוטה והדבר האחרון שאתם צריכים זה הוצאות ענק על מצרכי מזון וציוד שלא תשתמשו בו בסופו של דבר. תחשבו על זה.

לסיום, אני רוצה להמליץ לכם לקרוא את הפוסט שכתבה הסולידית בנושא וגם כתבה נהדרת של הניו-יורק טיימס.