טראמפולת – פוסט על המתרחש בשוק

טראמפ משגע את העולם. אמנם ראיתי את זה קורה לפני כמה זמן, אבל לא חשבתי שזה יהיה קיצוני ומשוגע כל כך.
אתחיל בשורה התחתונה, אני לא חושב שהמצב ירגע בקרוב אלא אם כן טראמפ יתקפל או שהקונגרס יתחיל לפעול נגד עניין המכסים, נראה שסין ואירופה לא חוששות מטראמפ והולכות על כל הקופה מולו. עד שהעיניינים לא ירגעו הנזק לכלכלה עצום ואין סיבה לחזור לעליות.

עדכון 12.04: טראמפ מתקפל ומודיע את ההודעה הבאה שיכולהלשנות את כל הסיפור:
Trump excluded phones, computers, chips, and other electronic devices from the Chinese tariffs late Friday evening.
למה ההודעה משמעותית? כי המכסים תקפים למוצרים לא משמעותיים מבחינת היקף המסחר בהם כפי שחשבו. נראה איך זה ישפיע על השוק בשבוע הבא.

אז מה עומד מאחורי כל הסערה הזו? התשובה קצת מורכבת, אבל אפשר לזהות כמה שחקנים מרכזיים שמשחקים יחד: הסלמה מהירה במכסים שממשל טראמפ הטיל על מדינות העולם (בעיקר סין), תנועות דרמטיות בשוק איגרות החוב של ממשלת ארה”ב (במיוחד עלייה בתשואות שלהן), והתלבטויות של הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב, או “הפד”) איך לנווט את הספינה המוניטרית הזו בתוך ים סוער.

אז אנה להסביר מה קורה, למה זה חשוב, ואיך כל הכוחות האלה מתחברים ומשפיעים על ההשקעות שלכם ועל הכלכלה בכלל.

חלק גדול מהסיפור מתחיל בתחילת 2025, עם גל חדש ומשמעותי של מכסים מממשל טראמפ. הם השתמשו בכל מיני נימוקים – גירעונות מסחריים (כלומר, ארה”ב קונה יותר ממה שהיא מוכרת למדינות אחרות), ביטחון לאומי (כמו משבר הפנטניל והגירה), ועקרון ההדדיות (בגדול, “אם אתם מטילים עלינו מכס, אנחנו נטיל עליכם בחזרה”). כדי לעשות את זה מהר, הם השתמשו בחוק מיוחד שנקרא חוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות (IEEPA), שמאפשר להם להטיל מכסים במהירות כשהם מכריזים על מצב חירום.

וכמובן שאי אפשר שלא לציין את החירפון של טראמפ שרק היום העלה את הפוסט הבא:

הנה תקציר של האירועים המרכזיים עד עכשיו:

• 1/4 בפברואר: הודיעו על מכסים על קנדה (25%, אבל רק 10% על אנרגיה ואשלג), מקסיקו (25%) וסין (10%). התירוץ הרשמי: ביטחון הגבולות ומשבר הפנטניל. המכסים על קנדה ומקסיקו נדחו קצת, ל-4 במרץ.
• 27 בפברואר / 4 במרץ: הכפילו את המכסים על סין ל-20%. המכסים על קנדה ומקסיקו נכנסו לתוקף, אם כי מאוחר יותר נתנו פטורים (והגדילו אותם) לסחורות שעומדות בתנאים של הסכם הסחר החדש בין ארה”ב, מקסיקו וקנדה (USMCA).
• 12 במרץ: הטילו מכס של 25% על כל יבוא הפלדה והאלומיניום, ביטלו פטורים קודמים והעלו את המכס על אלומיניום מ-10%.
• 26 במרץ / 3 באפריל: הודיעו והטילו מכסים של 25% על כל יבוא כלי הרכב, כולל מקנדה ומקסיקו (וסגרו את הפטור שהיה להם בהסכם ה-USMCA לרכבים). הודיעו גם על מכסים על נפט מוונצואלה ועל מדינות שקונות ממנה.
• 2/5/9 באפריל: הודיעו על מכסי “הדדיות” רחבים תחת חוק ה-IEEPA, בגלל גירעונות מסחריים.
• מכס בסיסי של 10% על כל המדינות (חוץ מקנדה ומקסיקו) נכנס לתוקף ב-5 באפריל.
• שיעורי מכס גבוהים יותר וספציפיים לכ-57-60 מדינות נכנסו לתוקף ב-9 באפריל, בהתבסס על מאזני הסחר שלהן עם ארה”ב ועוד גורמים. דוגמאות? סין (34%), האיחוד האירופי (20%), וייטנאם (46%), דרום קוריאה (25%), יפן (24%), טייוואן (32%), הודו (26%-27%).
• 8/9 באפריל (הסלמה מול סין): בתגובה לצעדי נגד של סין, טראמפ הודיע על מכס נוסף של 50% על סין. זה הביא את השיעור הכולל הפוטנציאלי ל-104% (תחשבו: 34% מההדדיות + 20% מה-IEEPA הקודם + 50% מהתגובה החדשה = 104%!). סין לא נשארה חייבת והטילה מכס של 84% על סחורות אמריקאיות. שיעור ה-104% הפך להיות השיעור בפועל החל מ-9 באפריל.

טבלה: סיכום המכסים העיקריים בארה”ב (נכון ל-9 באפריל 2025)

אילו סחורות חטפו הכי חזק? כמו שאתם רואים, המכסים פגעו במגוון עצום של דברים: כמעט כל מה שמגיע מסין, יבוא מהרבה מדינות אחרות בשיעורים שונים, פלדה, אלומיניום, מכוניות וחלקים שלהן. בנוסף, דיברו על כך שגם תחומים כמו אנרגיה, תרופות, שבבים אלקטרוניים (מוליכים למחצה) ונחושת עלולים לחטוף מכסים נוספים, או שהם כבר נפגעו מצעדי נגד של מדינות אחרות. מוצרי צריכה שאנחנו קונים כל יום, כמו בגדים ואלקטרוניקה, שמגיעים הרבה מסין ומאסיה, צפויים להתייקר.

איך המכסים האלה משפיעים על הכלכלה

מכס זה בעצם מס שמוטל על סחורות שמגיעות מחו”ל. בדרך כלל, מי שמשלם את המכס הזה הוא היבואן, וזה אומר שהעלויות שלו עולות. מה קורה אז? הרבה פעמים, העלויות האלה מתגלגלות אלינו, הצרכנים, דרך מחירים גבוהים יותר בחנויות.

מעריכים ששיעור המכס הממוצע שארה”ב משלמת עכשיו הגיע לרמה הכי גבוהה שלו מאז 1909 או 1938^. וכמה זה יעלה לנו? ההערכות נעות בין עלייה של 1.3% במחירים בטווח הקצר (רק מהמכסים של תחילת אפריל) ועד 2.3% (מכל המכסים של 2025). בתרגום לכסף, זה אומר תוספת של בין 2,100$ ל-3,800$ בשנה למשפחה ממוצעת. אם נהיה יותר ספציפיים, מדברים על עליית מחירים אפשרית של 12.5% עד 20.6% לבגדים , תוספת של עד 3,000$ למחיר של רכב חדש או עלייה של 8.4% במחירי הרכבים , התייקרות של מצרכים ופירות/ירקות , ואפילו עלייה במחירי הדלק.

השלכות רחבות יותר על הכלכלה:

• אינפלציה: המכסים האלה מוסיפים עוד שמן למדורה של האינפלציה, בדיוק בתקופה שבה הכלכלה אולי גם ככה מתמודדת עם מחירים שעולים.¹⁵ אפילו הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה”ב) אמר שהמכסים משפיעים על התחזיות שלו לאינפלציה.
• צמיחה כלכלית (תמ”ג): המכסים צפויים להאט את הצמיחה הכלכלית בארה”ב. התחזיות מדברות על פגיעה של 0.8% עד 0.9% בצמיחה (בתמ”ג) בשנת 2025, ופגיעה ארוכת טווח של 0.4% עד 0.6% ברמת התמ”ג. אנליסטים ובנקים גדולים כמו ג’יי.פי מורגן הזהירו שיש סיכון גדול יותר למיתון (האטה כלכלית חריפה). יש כאלה שאפילו השוו את המצב לחוק מכסים ישן נושן (סמוט-הולי) שהיה קשור לשפל הגדול של שנות ה-30.
• סחר בינלאומי: המכסים נועדו להפחית את היבוא לארה”ב, אבל הם פוגעים גם ביצוא שלה, בגלל שמדינות אחרות מגיבות במכסים משלהן (פעולות תגמול) ובגלל שהצמיחה העולמית מאטה. מצפים שהיבוא לארה”ב ירד משמעותית (בין 15% ל-30%), וגם היצוא צפוי לרדת בטווח הארוך (10% עד 18%). כל היקף הסחר העולמי עלול להתכווץ.
• שרשראות אספקה והשקעות: המכסים האלה משבשים לגמרי את שרשראות האספקה הגלובליות שאנחנו רגילים אליהן. חברות נאלצות לחשוב מחדש מאיפה להביא את החומרים והמוצרים שלהן. וכל חוסר הוודאות הזה לגבי מה יהיה מחר עם המכסים? זה גורם לעסקים לפחד להשקיע כסף חדש או לגייס עובדים.

איך זה משפיע על סקטורים ספציפיים ?

• רכב: התחום הזה פגיע במיוחד. למה? כי יש לו שרשראות אספקה מאוד משולבות בצפון אמריקה (ארה”ב, קנדה, מקסיקו) והוא תלוי מאוד בחלקים וחומרים שמגיעים מחו”ל (כמו פלדה ואלומיניום). המכסים מוסיפים להם עלויות ענקיות. חברות כמו פורד, GM וסטלנטיס כבר הזהירו ואפילו פיטרו עובדים.
• קמעונאות (חנויות): החנויות נמצאות בלחץ. מחירי היבוא עולים, במיוחד מספקים בסין ובאסיה,וזה פוגע להם ברווחים. ההשפעה על ההוצאות שלנו, הצרכנים, צפויה להיות חזקה יותר אצל משפחות עם הכנסה נמוכה או בינונית, שמתמודדות עם התייקרות של מוצרים בסיסיים כמו בגדים.
• טכנולוגיה: גם פה יש חשיפה גדולה, כי הרבה מהייצור קורה בסין ובאסיה. זה אומר עלויות ייצור גבוהות יותר לחברות כמו אפל ,וגם סיכון לשיבושים אם מדינות אחרות יגיבו במכסים משלהן (למשל, דיברו על פעולות של סין נגד גוגל).
• פלדה ואלומיניום: המכסים האלה נועדו לעזור ליצרנים המקומיים בארה”ב, אבל הם מייקרים את העלויות לכל מי שמשתמש בחומרים האלה בהמשך הדרך (יצרני רכב, חברות בנייה, יצרני מוצרי חשמל וכו’).
• אנרגיה וחקלאות: גם התחומים האלה פגיעים למכסי תגמול ממדינות כמו סין, קנדה, מקסיקו והאיחוד האירופי. ויש גם השפעה אפשרית על מחירי הדלק שאנחנו משלמים.

השפעה גלובלית: חשוב לזכור שזה לא משפיע רק על ארה”ב. כלכלות שתלויות מאוד ביצוא (כמו קנדה ומקסיקו ) ומדינות מתפתחות נפגעות בצורה לא פרופורציונלית. שמענו על חששות ספציפיים מהאיחוד האירופי (לגבי מוצרי חלב ) ומטייוואן. קנדה, למשל, צפויה להיפגע קשה, עם תחזית לירידה של 2.1% בתמ”ג שלה בטווח הארוך.

אינפלציה או מיתון? המכסים יוצרים מצב ממש בעייתי בכלכלה. מצד אחד, הם דוחפים את האינפלציה למעלה כי הכל עולה יותר. מצד שני, הם דוחפים את הצמיחה הכלכלית למטה כי הסחר מצטמצם, אי הוודאות גוברת, והביקושים עלולים להיפגע. המצב הזה יוצר סיכון ל”סטגפלציה” – שילוב מבאס של קיפאון כלכלי (מיתון) ואינפלציה. וזה מסבך מאוד את העבודה של הפדרל ריזרב. למה? כי קשה להילחם גם באינפלציה (שדורשת העלאת ריבית כדי לקרר את הכלכלה) וגם במיתון (שדורש הורדת ריבית כדי לעודד אותה) באותו הזמן. המכסים מכריחים את קובעי המדיניות, ובמיוחד את הפד, להיות מאוד זהירים.

ארגון מחדש של שרשראות אספקה תחת לחץ: המכסים אולי נועדו לעודד חברות להחזיר ייצור לארה”ב (“reshoring”), אבל בגלל שהם הוטלו כל כך מהר ובצורה כל כך רחבה, הם בעצם מאלצים חברות לעשות שינויים יקרים ולא תמיד יעילים בשרשראות האספקה שלהן, והכל תחת לחץ ואי-ודאות מטורפים. זה לא תכנון אסטרטגי ארוך טווח. המכסים מייקרים את היבוא ממקומות ספציפיים כמו סין. חברות אולי יחפשו אלטרנטיבות (כמו וייטנאם או מקסיקו ), אבל המכסים החדשים פוגעים גם בהרבה מהמקומות האלטרנטיביים האלה. המהירות שבה זה קרה (בגלל השימוש ב-IEEPA) וחוסר היכולת לחזות מה יהיה הלאה (עם איומים להסלמה נוספת) הופכים השקעות גדולות וארוכות טווח בשרשראות אספקה חדשות למסוכנות מאוד. חברות עלולות לבחור בפתרונות זמניים ולא אידיאליים (כמו לספוג את העלויות בעצמן או להעלות מחירים קצת) במקום לארגן מחדש את הכל בצורה יעילה. מה זה אומר? שהיתרונות הכלכליים שאולי היו יכולים להיות מהחזרת ייצור הביתה, עלולים להתקזז מול עלויות השיבוש ואי-הוודאות בטווח הקצר והבינוני. עם זאת, כן מדברים על גיוון שרשראות האספקה כאסטרטגיה אפשרית להתמודדות.

מה קורה באג”ח?

הסבר קצרצר על אג”ח ותשואות (בשפה פשוטה): תחשבו על איגרות חוב (אג”ח) ממשלתיות של ארה”ב כמו הלוואות שאתם (או משקיעים אחרים) נותנים לממשלת ארה”ב. הן נחשבות להשקעה סופר-בטוחה. “תשואה” זה בעצם הרווח שאתם מקבלים על ההשקעה הזו. הדבר הכי חשוב להבין כאן הוא הקשר ההפוך בין מחיר האג”ח לתשואה שלו: כשהמחיר של האג”ח יורד, התשואה שלו עולה. כשהמחיר עולה, התשואה יורדת. קצת מבלבל בהתחלה, אבל זה קריטי.

מה קרה לתשואה של אג”ח ארה”ב ל-10 שנים לאחרונה? בתחילת אפריל 2025, ראינו קפיצה חדה ומהירה בתשואה של אג”ח ממשלת ארה”ב ל-10 שנים (שנחשבת למדד חשוב מאוד). התשואה הגיעה לרמות של 4.4%-4.5%, אחרי שרק כמה ימים או שבועות לפני כן היא הייתה קרובה יותר ל-4.0% או אפילו פחות. זו הייתה תנועה ממש מהירה וגדולה בשביל שוק האג”ח , והיא הפוכה למגמה של ירידת תשואות שראינו קודם לכן השנה ובסוף 2024. נכון ל-9 באפריל, התשואה התייצבה קצת סביב 4.38%-4.39%.

למה התשואות קפצו פתאום?

• פחד מאינפלציה בגלל המכסים: זה הגורם המרכזי. השווקים פשוט מפחדים שהמכסים הרחבים האלה יגרמו למחירים לזנק (אינפלציה), מה שישחק את הערך של התשלומים העתידיים שהאג”ח מבטיחות, וגם עלול לאלץ את הפדרל ריזרב להיות פחות נחמד עם הריבית (כלומר, לא להוריד אותה או אפילו להעלות).
• מה הפד יעשה? הציפיות של השוק: הפד החליט במרץ לא לשנות את הריבית , למרות שהוריד אותה קצת קודם. אמנם עדיין מצפים שהוא יוריד ריבית בהמשך 2025 (השוק חושב שיהיו בין 2 ל-5 הורדות עד סוף השנה ), אבל המכסים האלה “מעלים את הרף” וגורמים להרבה יותר אי-ודאות לגבי מתי וכמה הוא יוריד. השוק, בתגובה, התחיל לחשב מחדש את הציפיות שלו, כנראה הוריד את הסיכוי להורדות ריבית בקרוב, וזה דחף את התשואות למעלה. נכון, הפד גם מאט קצת את הקצב שבו הוא מצמצם את המאזן שלו (תהליך שנקרא QT), וזה אולי עוזר קצת להוריד תשואות, אבל נראה שההשפעה של זה קטנה יותר כרגע.
• אי-ודאות: המכסים, מצד אחד, מאותתים על אינפלציה, אבל מצד שני, הם גם מגבירים את הסיכון למיתון. בדרך כלל, כשמפחדים ממיתון, התשואות דווקא יורדות (כי משקיעים מחפשים מקום בטוח לשים את הכסף, כמו אג”ח ממשלתיות). העובדה שהתשואות עלו מראה שהפחד מהאינפלציה ומהמדיניות של הפד היה חזק יותר בהתחלה, אבל המצב מאוד נזיל. חברת Schwab ציינה בדיוק את המתח הזה: מצד אחד צמיחה שמאטה (שדוחפת תשואות למטה), ומצד שני אינפלציה עקשנית (שדוחפת תשואות למעלה).
• סיכון מדיניות / פרמיית טווח (Term Premium): יש חשש גובר מחוסר היכולת לחזות מה תהיה מדיניות הסחר, וגם מההשלכות התקציביות לטווח ארוך (גירעונות, חוב). החשש הזה יכול להגדיל את מה שנקרא “פרמיית הטווח” – שזה בעצם התוספת תשואה שמשקיעים דורשים כדי להחזיק אג”ח לטווח ארוך בגלל כל אי הוודאות הזו. זה אומר שהתשואות לא משקפות רק ציפיות לאינפלציה וצמיחה, אלא גם תפיסה של סיכון שנובע מהמדיניות של הממשלה.
• דינמיקת שוק / נזילות: יש כאלה שאומרים שהזינוק החד בתשואות קשור גם לגורמים טכניים בשוק. למשל, יכול להיות שגופים ממונפים (כמו קרנות גידור) נאלצו למכור אג”ח במהירות כדי להשיג מזומנים בגלל הפסדים בשוק המניות. או שאולי משקיעים זרים מוכרים אג”ח אמריקאי בגלל המתיחות סביב הסחר. דברים כאלה יכולים להגביר את התנועה עוד יותר.

מה זה אומר? העלייה החדה בתשואות, למרות הפחד הגובר ממיתון, מדגישה כמה השוק מרוכז כרגע בהשפעה האינפלציונית של המכסים ובחוסר הוודאות הפוליטי שמסביב (גם מדיניות הסחר וגם מדיניות הפד). זה מצביע על שבירה אפשרית של הדינמיקה הרגילה של “בריחה לחוף מבטחים”, שבה אג”ח ממשלתיות נחשבות למקום בטוח בזמני סערה. בדרך כלל, כשקורים זעזועים כלכליים או גיאופוליטיים גדולים, משקיעים רצים לקנות נכסים בטוחים כמו אג”ח ממשלתיות, מה שמעלה את המחירים שלהן ומוריד את התשואות. אבל בתחילת אפריל 2025, התשואות זינקו במקביל לפאניקה בשוק המניות. זה מרמז שהפחד העיקרי לא היה רק ממיתון, אלא מהשילוב של אינפלציה שנובעת מהמכסים ומדיניות בלתי צפויה. יכול להיות שמשקיעים פוחדים שערך האג”ח שלהם יישחק בגלל האינפלציה יותר ממה שהם פוחדים ממיתון, או שהם פשוט דורשים פיצוי גבוה יותר (פרמיית טווח ) כדי להחזיק חוב אמריקאי בתוך כל הכאוס הפוליטי הזה. וזה מאתגר את התפקיד המסורתי של אג”ח ממשלתיות כגידור פשוט מפני סיכון במניות.

הדילמה של הפד רק מחריפה: התגובה הזו של שוק האג”ח שמה את הפדרל ריזרב במצב עוד יותר קשה. עלייה בתשואות לטווח ארוך (כמו ה-10 שנים) בעצם מהדקת את התנאים הפיננסיים במשק באופן עצמאי מהריבית קצרת הטווח שהפד קובע, וזה עלול להאט את הכלכלה עוד יותר. אבל, הסיבה לעליית התשואות (הפחד מאינפלציה) מקשה על הפד להצדיק הורדת ריבית משלו. התשואה ל-10 שנים משפיעה ישירות על ריביות המשכנתא ועל עלויות ההלוואה של חברות.³³ כשהיא מזנקת, ההלוואות מתייקרות בכל המשק, וזה פועל כמו העלאת ריבית ומאט את הפעילות. בדרך כלל, אם הכלכלה מאטה, הפד מוריד ריבית. אבל פה, זינוק התשואות נובע בחלקו בגלל הפחד מאינפלציה. אם הפד יוריד את הריבית קצרת הטווח בזמן שתשואות ארוכות הטווח עולות בגלל חששות אינפלציוניים, זה עלול להיראות כאילו הוא מאשר את החששות האלה או שהוא “מאחר את הרכבת”, וזה יכול להחמיר את ציפיות האינפלציה או את חוסר היציבות בשוק. כל זה מחזק את ה”שיתוק” של הפד ואת העמדה שלו של “לחכות ולראות מה קורה”.

הקשר בין אג”ח למניות – הסבר פשוט

הבסיס: מה בעצם קובע את המחיר של מניה? על רגל אחת, מחיר מניה משקף כמה המשקיעים מצפים שהחברה תרוויח בעתיד.

שיעור היוון (Discount Rate) – רווחים שתקבלו בעתיד שווים פחות מרווחים שאתם מקבלים היום. למה? בגלל ערך הזמן של הכסף (אינפלציה שוחקת את הערך של הכסף לאורך זמן) ובגלל הסיכון שלא בטוח שתקבלו את הרווחים האלה. ככל ששיעור ההיוון גבוה יותר, זה אומר שהרווחים העתידיים מוערכים פחות במונחים של היום, וזה דוחף את מחיר המניה למטה.

איך עליית תשואות האג”ח מעלה את שיעור ההיוון? התשואה שמקבלים על אג”ח ממשלתיות בטוחות (כמו אלה של ארה”ב) משמשת כבסיס לחישוב שיעור ההיוון – קוראים לזה “שיעור הריבית חסר הסיכון”. כשהתשואות האלה עולות, שיעור הבסיס הזה עולה. בנוסף, משקיעים דורשים תשואה עוד יותר גבוהה (פרמיית סיכון גדולה יותר) מעל השיעור הזה כדי לקחת את הסיכון הנוסף שבהחזקת מניות במקום אג”ח בטוח. שני הדברים האלה יחד דוחפים את שיעור ההיוון הכולל שמשתמשים בו כדי להעריך מניות כלפי מעלה.

עוד דרכים שבהן עליית תשואות פוגעת במניות:

• עלויות הלוואה גבוהות יותר לחברות: זה מייקר לחברות לקחת הלוואות, מה שעלול לפגוע ברווחים שלהן וביכולת שלהן להשקיע בצמיחה.
• אג”ח נראות פתאום יותר אטרקטיביות: ככל שהתשואה על אג”ח עולה, הן מציעות תשואה טובה יותר בהשוואה לתשואה הפוטנציאלית (והמסוכנת יותר) ממניות, במיוחד אם משווים לתשואת הדיבידנד שמניות משלמות. זה יכול לגרום למשקיעים להעביר כסף ממניות לאג”ח.
• אווירה שלילית אצל המשקיעים (סנטימנט): עליית תשואות יכולה לאותת על צרות כלכליות או אינפלציה בדרך, וזה הופך את המשקיעים ליותר זהירים ופחות מוכנים לשלם מחירים גבוהים עבור מניות.

האפקט המוגבר על מניות צמיחה (כמו טכנולוגיה): עליית ריביות (ולכן שיעורי היוון גבוהים יותר) פוגעת במיוחד במניות שנקראות מניות “צמיחה” (הרבה חברות טכנולוגיה נכנסות לקטגוריה הזו). למה? כי הערך של מניות צמיחה מבוסס במידה רבה על ציפיות לרווחים גדולים בעתיד הרחוק. כששיעור ההיוון עולה, אותם רווחים עתידיים רחוקים “נענשים” בצורה חזקה יותר מאשר הרווחים קצרי הטווח של חברות “ערך” שהן יותר מבוססות ויציבות. אפשר לחשוב על זה ככה: ככל שה-100 שקל שתקבלו רחוקים יותר בעתיד, כך הערך שלהם היום רגיש יותר לשינויים בריבית. זה מסביר למה מניות טכנולוגיה (שהרבה פעמים מוערכות על בסיס ציפיות לצמיחה מטורפת בעתיד) נוטות לרדת יותר כשהתשואות מזנקות.

הירידה החדה בשוק המניות והתנודתיות המטורפת הגיעו מיד אחרי ההודעות על המכסים והזינוק בתשואות האג”ח. מדד ה-S&P 500 ירד בערך ב-12% עד 15% מאז שהודיעו על המכסים או מתחילת השנה, ומדד הנאסד”ק (שמלא במניות טכנולוגיה) ירד אפילו יותר, בסביבות 19% עד 21%. מה שבלט במיוחד היו התהפוכות המטורפות בתוך יום המסחר עצמו והחרדה הכללית שאחזה במשקיעים.

איך התשואות והמכסים קשורים לירידות במניות? הירידה בשוק קשורה ישירות ללחץ הכפול הזה: מצד אחד, עליית תשואות האג”ח (שמעלה את שיעורי ההיוון והופכת את האג”ח לאלטרנטיבה טובה יותר למניות), ומצד שני, ההשפעות הישירות של המכסים (שמעלים עלויות לחברות, פוגעים להן ברווחים ומגבירים את אי הוודאות). אנליסטים, כמו אלה בגולדמן זאקס, העריכו שהעלאות המכסים יפגעו ברווח למניה (EPS) של החברות במדד S&P 500.¹⁵

ניתוח לפי סקטורים – מי חטף יותר?

• טכנולוגיה / צמיחה: הסקטור הזה חטף מכה קשה במיוחד. השילוב של הרגישות הגבוהה שלהם לשיעור ההיוון יחד עם העובדה שהם מאוד גלובליים (שרשראות אספקה באסיה, הכנסות מכל העולם) הופך אותם לפגיעים גם למכסים וגם לתגובות נגד של מדינות אחרות. דיברו הרבה על הביצועים הגרועים של מניות ה-“Magnificent 7” (החברות הגדולות כמו אפל, מיקרוסופט וכו’) ועל חששות ספציפיים לגבי יצרניות שבבים. חברת Morningstar ציינה שאולי אחרי הירידה החדה, סקטור הטכנולוגיה הפך להיות זול יחסית (מוערך בחסר).
• ערך / סקטורים מחזוריים: דיברו על כך שאולי סקטורים כמו בריאות, פיננסים, תעשייה ומדיה צרכנית עמידים יותר יחסית. הסיבות יכולות להיות שהם פחות רגישים לריבית, יותר ממוקדים בשוק המקומי, או שיש להם רוח גבית ספציפית (למשל, חברות ביטוח בריאות שמקבלות תשלומים גבוהים יותר מתוכנית Medicare הממשלתית ; או חברות ביטחוניות שנהנות מהגדלת תקציב הביטחון ). אבל חשוב לזכור שגם הסקטורים האלה לא חסינים לגמרי אם תהיה האטה כלכלית רחבה. גופים פיננסיים (כמו ג’יי.פי מורגן ) מזהירים מפני מיתון.
• רכב וקמעונאות: הדגשתי כבר קודם כמה הם פגיעים ישירות למכסים בגלל התלות ביבוא והלחץ על העלויות שמתגלגל אלינו, הצרכנים. הזכרנו גם השפעות ואזהרות ספציפיות של חברות כמו סטלנטיס, פורד ו-GM.
• אנרגיה: הסקטור הזה נפגע מהחששות שהאטה כלכלית תקטין את הביקוש לנפט, למרות שקודם ציפו שהוא ייהנה מהמדיניות של הממשל. מחירי הנפט ירדו בחדות.
• מניות קטנות (Small Caps): חברות קטנות נחשבות לעיתים קרובות ליותר רגישות למצב הכלכלה המקומית ולעלויות המימון (ריבית). מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, ירד גם הוא בחדות ונכנס למה שנקרא “שוק דובי” (ירידה של 20% או יותר מהשיא).

הפחד ממיתון גובר: השילוב של מכסים, זינוק בתשואות וסערה בשווקים הגביר משמעותית את הסיכוי למיתון לפי התחזיות של בנקים וכלכלנים מובילים.

המדיניות מכתיבה את הטון בשוק: התנודתיות המטורפת והמעברים בין סקטורים (רוטציה) מראים שתנועות השוק כרגע מונעות יותר מפרשנויות ותגובות למדיניות הממשלתית (מכסים, מה הפד יעשה) ומתיחות גיאופוליטית (צעדי נגד של מדינות), מאשר מנתונים כלכליים “רגילים” של חברות. השווקים מגיבים בפראות לחדשות על מכסים. הפרשנויות של האנליסטים מתמקדות מאוד בהשפעות המדיניות. הביצועים של הסקטורים משתנים לפי כמה הם נתפסים כפגיעים למכסים או לריבית. כל צעד והצהרה של הפד נבחנים בזכוכית מגדלת. מה זה אומר לנו? שלהבין את מה שקורה בזירה הפוליטית וההשלכות הכלכליות האפשריות של זה, זה הדבר הכי חשוב למשקיעים כרגע, אולי אפילו יותר מדוחות הרווח של חברות ספציפיות בטווח הקצר.

בואו נסכם את מה שקרה: הטילו מכסים אגרסיביים -> גברו הפחדים מאינפלציה וחוסר הוודאות לגבי המדיניות -> תשואות האג”ח זינקו -> הערכות השווי של מניות (במיוחד צמיחה/טכנולוגיה) מתכווצות בגלל שיעורי היוון גבוהים יותר וחששות כלכליים -> התנודתיות בשוק גברה והסיכון למיתון עלה.

כמה נקודות חשובות לתקופה הקרובה:

• לא להיכנס לפאניקה: תנודתיות זה מלחיץ, אין ספק. אבל חשוב להבין את הגורמים שמאחורי הקלעים במקום לקבל החלטות אימפולסיביות שמבוססות על פחד. ההיסטוריה מראה שהשווקים בסופו של דבר מתאוששים גם מזעזועים כמו מכסים, למרות שאי אפשר לדעת בדיוק מתי.
• לחשוב לטווח ארוך: חשוב לזכור שהשקעה היא בדרך כלל מרתון, לא ספרינט. תנודתיות קצרת טווח שנובעת ממדיניות, גם אם היא חזקה, לא בהכרח צריכה לשבש תוכנית פיננסית ארוכת טווח שבניתם היטב.
• חשיבות הפיזור: בזמנים של אי-ודאות ותזוזות חדות בין סקטורים, פיזור ההשקעות שלכם בין סוגי נכסים שונים (מניות, אג”ח) וגם בתוך סוגי הנכסים (סקטורים שונים, אולי אזורים גיאוגרפיים שונים אם זה מתאים לכם) יכול לעזור להפחית סיכונים. אם כי, כמו שראינו, אפילו היכולת של אג”ח לגדר סיכונים עומדת למבחן כרגע.
• להתמקד בנתונים הבסיסיים (לטווח הארוך): למרות שהפוליטיקה והמדיניות שולטות בכותרות עכשיו, הערך האמיתי של השקעות לטווח ארוך עדיין קשור לצמיחה הכלכלית הבסיסית ולרווחיות של החברות. כדאי לחפש חברות חזקות ועמידות.
• לבדוק מחדש, לא להגיב באימפולסיביות: זו תקופה טובה לעבור שוב על התוכנית הפיננסית האישית שלכם ועל כמה סיכון אתם מוכנים לקחת, אבל אולי לא הזמן לעשות שינויים דרסטיים שמבוססים רק על הכותרות האחרונות.

מקווה שהפוסט הזה עזר לעשות קצת סדר בבלאגן. השווקים תמיד היו ותמיד יהיו מקום דינמי, והבנה של הכוחות שפועלים בהם היא המפתח להצלחה.